מהו סנכרון נתונים?

סנכרון נתונים הוא התהליך שבו שומרים על נתונים עקביים ומעודכנים בין מערכות או מכשירים שונים. עם סנכרון נתונים מוצלח, ארגונים יכולים להיות בטוחים שכל מקבלי ההחלטות עובדים עם אותו מידע עדכני. ללא סנכרון נתונים, צוות אחד עלול לשקול אפשרויות המבוססות על מידע לא מדויק, דבר שעלול להזין הנחות שגויות שמובילות לתוצאות גרועות.

השימוש באחסון נתונים בענן הפך את סנכרון הנתונים לפשוט יותר על ידי מתן פלטפורמה מרכזית ונגישה לאחסון ושיתוף מידע. אבל עדיין יש משתנים שצריך לקחת בחשבון.

סנכרון הנתונים שונה משילוב נתונים, אם כי יש קשר משיק בין השניים. שילוב נתונים מתייחס לצירוף למספר מקורות נתונים למאגר יחיד לשימושם של מכשירים ויישומים שונים כגון בינה עסקית. שילוב נתונים מתמקד בריכוז, כאשר סנכרון נתונים מתמקד בתצוגה אחידה לצרכני נתונים. שני התהליכים עוסקים בשיפור דיוק הנתונים והתועלת. כאשר ארגון משתמש הן בשילוב נתונים במאגר מרכזי ובסנכרון נתונים למכשירים, מקבלי החלטות מקבלים מידע מדויק ובזמן המתאים.

ישנן שתי דרכים שבהן ניתן לבצע סנכרון נתונים.

1. עדכוני נתונים סינכרוניים נשלחים לכל המכשירים שמשתמשים בנתונים בו-זמנית כאשר עדכונים אלה נשלחים לאחסון של מערכת ראשית שיצרה את הנתונים. המטרה היא שכל מערכת תראה באופן מיידי את אותם נתונים ברגע שהם נוצרים. כמה דוגמאות לעדכוני נתונים סינכרוניים הן יישומי צ'אט, שיחות ועידה בווידאו ומשחקים מקוונים. בעולם העסקים, מערכות מתקדמות לתיעוד עסקאות מתעדות באופן סינכרוני עסקאות ברגע שהן מתרחשות.
2. עדכוני נתונים אסינכרוניים מושקים כאשר נתחי נתונים נשלחים לאורך זמן. כתוצאה מכך. תהליך זה איטי יותר אך ידידותי יותר למשאבים והמחיר שלו סביר. כמה דוגמאות לעדכוני נתונים אסינכרוניים הן הורדת עדכוני יישומים, קבלת הודעות דוא"או עדכון המחשות גרפיות של נתונים במרווחים חצי-קבועים.

מהו סנכרון נתונים?

סנכרון נתונים הוא תהליך של שמירה על עקביות בנתונים בין מערכות, גם כאשר הם נמצא במסדי נתונים , מכשירים או מאגרי אחסון שונים ונעשה בהם שימוש ביישומים שונים. סנכרון נתונים חשוב במיוחד כאשר צוותים או יישומים מרובים זקוקים לגישה לאותם נתונים וכאשר יש לשקף שינויים שבוצעו בנתונים הללו בכל המערכות בזמן אמת. מאמצי הסנכרון פועלים כדי להבטיח את שלמות הנתונים, לצמצם את הסיכון לאובדן או לשכפול נתונים ולסייע ביצירת שיתוף פעולה וקבלת החלטות.

ארבעת הסוגים העיקריים של סנכרון נתונים הם:

1. מערכות קבצים מבוזרות (DFS): במערכת קבצים מבוזרת, ניתן לאחסן קבצים בכל מחשב ברשת. כדי לאפשר למערכות ולמשתמשים אחרים לגשת לקבצים, נוצר מרחב שם יחיד יחד עם מערכות בקרת גישה מתאימות. אם למזהה משתמש או ליישום יש את הרשאות הגישה המתאימות, הוא יכול להשתמש בקובץ במערכת מבוזרת ממש כאילו היה מקומי. היתרון של DFS הוא שבמקום לשכפל נתונים, כל אחד ברשת יכול לגשת לעותק יחיד ובעל סמכות. השיטה הזאת שימושית במיוחד לקבצים שאך ורק, או בעיקר, נקראים,, כגון קטלוגים של מוצרים. בהתאם להיקף של ה-DFS, הביצועים יכולים להיות בעיה.
2. מערכות בקרת גרסאות (VCS): מערכות בקרת גרסאות מבקשות להבטיח שקיימת רק גרסה עדכנית אחת של קובץ, בעוד שגרסאות ישנות יותר נשמרות להצגת היסטוריית מהדורות. ברמה הבסיסית ביותר, הקבצים נלקחים החוצה מהמערכת וננעלים במהלך העדכון ולאחר מכן מוחזרים למערכת לאחר השלמת העדכון. חלק מהמערכות יאפשרו נעילת רשומות לעדכון במקום נעילה של קבצים שלמים, ומערכות אחרות יראו מתי יותר ממשתמש אחד פעיל בקובץ ויתעדו שינויים ברשומות כדי לשמור על היסטוריית עדכונים. המטרה היא למנוע את המצב הבעייתי שבו שני משתמשים או יישומים מעדכנים קובץ באופן מקומי ולאחר מכן כותבים את השינויים לתוך העותק סמכותי באופן שיגרום לסתירות.
3. סנכרון קבצים: סנכרון קבצים מעדכן את כל המיקומים הידועים של קובץ כאשר בוצע שינוי בגרסה הסמכותית של הקובץ. בדוגמה של הקטלוג, ניתן לשמור עותקים מקומיים, ובכך לשפר את ביצועי הגישה. כאשר שינויים נעשים בגרסה הראשית, האפשרות שעותקים יסונכרנו עם המקור היא אידאלית, אבל זה לא תמיד קורה כאשר יש גם עותקים אד הוק. ניתן לתכנן מערכות שיאפשרו עותקים מקומיים ויעדכנו אותם לפי הצורך. רשתות הפצת תוכן (CDN) הן דוגמה מרכזית. רשתות CDN מפיצות ושומרות במטמון ספריות ענק של תוכן ברחבי האינטרנט, כדי שהגלישה לא תואט עקב היכולת לקרוא רק את העותק הראשי של תמונה או סרטון.
4. שיקוף: נקרא גם שיקוף נתונים, ולעיתים נדירות גם מחשוב שיקוף. שייקוף הוא השימוש בשני כוננים קשיחים זהים, כאשר הנתונים נכתבים בשניהם בו זמנית. זוהי דרך יעילה אך יקרה מאוד לניהול כשלים בדיסק. תקן שנקרא RAID (מערך יתיר של דיסקים עצמאיים) מציין רמות של עמידות לתקלות ומשתמש באסטרטגיות שונות כדי לאפשר תקלות בכונן בתוך מערך. שיקוף ידוע גם בשם RAID רמה 1. אסטרטגיות אחרות משתמשות בקבוצות גדולות יותר של כוננים יחד עם בדיקות מתמטיות המבוצעות בכוננים כדי להשיג את אותה עמידות לתקלות. הרעיון של שיקוף נמצא בשימוש נרחב במערכות אחסון והוא יכול להתייחס למגוון רחב של אמצעים, כולל שיקוף ברמת הבלוק, שיקוף קבצים, שיקוף כוננים ואפילו שיקוף מערכת אחסון.

סנכרון נתונים מספק יתרונות עסקיים. העובדה שכל עובדי הארגון עובדים עם הנתונים העדכניים ביותר מובילה לקבלת החלטות טובה יותר ולפחות שגיאות. בנוסף, סנכרון נתונים מאפשר שיתוף פעולה טוב יותר בין צוותים ומשפר את חוויות הלקוח על ידי הצבת נתונים מדויקים ועקביים בכל נקודות המגע.

שאלות נפוצות על סינכרון נתונים

כיצד עובד סנכרון נתונים?

סנכרון נתונים עובד על ידי עדכון מחסני נתונים במגוון מכשירים כך שהם מכילים את אותם נתונים. עם סנכרון נתונים, עדכונים מתרחשים באופן אוטומטי, בין אם כאשר נתונים חדשים הופכים לזמינים או בקצב מתוזמן באופן קבוע. דוגמאות לסינכרון נתונים הן עדכון פרטי מלאי או קטלוג מוצרים בכל המערכות שזקוקות לנתונים אלו.

מדוע סינכרון הנתונים חשוב?

סנכרון נתונים חשוב מכיוון שהוא נועד להבטיח שכל המערכות משתמשות במידע העדכני והמדויק ביותר. היא יכולה לסייע ביצירת שיתוף פעולה ותקשורת פרודוקטיביים בין מחלקות וצוותים שונים, להפחית את הסיכויים לשגיאות הנובעות מאי התאמות בנתונים ולתרום לגיבוי ושחזור נתונים יעילים.

אילו סוגים של סינכרון נתונים קיימים?

עדכוני נתונים יכולים להיות סינכרוניים או אסינכרוניים, והטמעה של מערכות תגיע בדרך כלל עם מנגנוני בקרת גרסאות. הסינכרון עשוי להתרחש ברמת התנועה; ברמת הקובץ; או ברמות נמוכות יותר בתוך מערכות אחסון, כגון ברמת הבלוק.

מהם היתרונות של סנכרון נתונים?

סנכרון נתונים מסייע לארגונים בכך שהוא עוזר להבטיח שיישומים ובעלי עניין עובדים עם מידע מדויק ועדכני. זה יכול לתרום לאמון ברמה הארגונית מכיוון שכל המשתמשים יכולים לסמוך על הדיוק והעדכון של נתונים.